| |
הִנֵּה הָפַכְתִּי
הָפַכְתִּי לְהֵיכָל שֶׁל מוּזִיקָה
לְשָׂדֶה שֶׁל צוּף
לְיַמָּה
לְסוּפָה
לְאָבִיב
אִם תֵּלֵךְ
אֶמּוֹג כְּמוֹ קֶסֶם
בֵּין גַּרְגְּרֵי הַחוֹל.
|
تَحَوُّل
تَحَوَّلْتُ إِلَى هَيْكَلٍ مُوسِيقِيٍّ
إِلَى حَقْلٍ مِنْ رَحِيقِ ٱلشَّهْدِ
إِلَى بُحَيْرَةٍ
إِلَى عَاصِفَةٍ
إِلَى فَصْلِ ٱلرَّبِيعِ
إِنْ تَذْهَبْ عَنِّي
فَأَذُوبُ كَالسِّحْرِ
بَيْنَ ذَرَّاتِ ٱلرَّمْلِ .
|

צילומים: שולמית ספיר נבו
|
אִם לֹא תַּגִּיד לִי
אִם לֹא תַּגִּיד לִי לִרְקֹד
לֹא אֶפְרֹשׂ צֶבַע
לֹא אֲפַזֵּר זָהָב
בְּתוֹךְ קוֹנְכִיָּה אֶצְלֹל
כִּפְנִינָה לְבָנָה
שֶׁאִבְּדָה אֶת קוֹלָהּ
בַּיָּם.
אַךְ
אִם תַּעֲלֶה אוֹתִי שׁוּב
וְתִלְכֹּד אוֹתִי בְּרֶשֶׁת שֶׁל אוֹר
וְתַגִּיד לִי לִרְקֹד
בִּשְׁבִילְךָ
אֶעֱלֶה
וְאֶרְקֹד לְךָ
עַד כְּלוֹת
הַמַּיִם
מֵעָלַי. |
إِذَا لَمْ تَدْعُنِي
إِذَا لَمْ تَدْعُنِي لِلرَّقْصِ
لَنْ أَنْثُرَ لَوْناً
لَنْ أتَبَعْثَرَ ذَهَباً
فَأَغُوصُ دَاخِلَ صَدَفَةٍ
كَمَا لُؤْلُؤَةٍ بَيْضَاءَ
فَقَدَتْ صَوْتَهَا فِي ٱلْبَحْرِ
وَلٰكِنْ
لَوْ رَفَعْتَنِي ثَانِيَةً
وَٱصْطَدْتَنِِي بِشَبَكَةٍ مِنْ نُورٍ
وَدَعَوْتَنِي أَنْ أَرْقُصَ لَكَ
أَرْتَفِعْ
وَأَرْقُصْ لَكَ
حَتَّى يَتَلاَشَى ٱلْمَاءُ
عَنِّي. |
.jpg?id=9501118)
ציור: עליזה ספיר |
אַתָּה
אַתָּה הַמַּנְגִּינָה
אֲנִי מִלִּים
אַתָּה הַצִּפּוֹרִים
אֲנִי הָעֵץ
אַתָּה הַיָּם
אֲנִי הַסְּעָרָה
אַתָּה הַלַּיְלָה הַמֵּצִיף אֶלֶף כּוֹכָבִים
בְּמַעֲמַקֵּי גּוּפִי
אֲנִי יָרֵחַ מִשְׁתָּאֶה בְּחַלּוֹנְךָ.
|
أَنْتَ
أَنْتَ ٱللَّحْنُ
أَنا ٱلْكَلِمَاتُ
أَنْتَ ٱلْعَصَافِيرُ
أَنا ٱلشَّجَرَةُ
أَنْتَ ٱلْبَحْرُ
أَنا ٱلْعَاصِفَة ُ
أَنْتَ ٱللَّيْلُ ٱلَّذِي يَغْمُرُ أَلْفَ كَوْكَبٍ
في أَعْماقِ جَسَدِي
أَنَا ٱلْقَمَرُ ٱلْمُنْبَهِرُ أَمَامَ شُبَّاكِكَ. |

ציור: עליזה ספיר
|
תַּחֲנוֹת
נָסַעְתִּי עִם הָרַכֶּבֶת
עוֹבֶרֶת אִתָּהּ
אֶת תַּחֲנַת הַגֶּשֶׁם
אֶת תַּחֲנַת הַחוֹל
אֶת תַּחֲנַת הַיָּם
וּבְתַחֲנַת הַלֵּב
יָרַדְתִּי מֵהַפַּסִּים.
|
مَحَطَّات
سَافَرْتُ مَعَ ٱلْقِطَارِ
مَرَرْتُ وَإِيَّاهُ
مَحَطَّةَ ٱلْمَطَرِ
مَحَطَّةَ ٱلرَّمْلِ
مَحطَّة َٱلْبَحْرِ
وَعِنْدَ مَحَطَّةِ ٱلْقَلْبِ
ٱنْزَلَقْتُ عَنْ خَطِّ ٱلسِّكَّةِ ٱلْحَدِيدِيَّةِ.
|

|
שִׂיחוֹת עִם הַגֶּשֶׁם
הָלַכְתִּי לִפְגֹּשׁ אֶת הַגֶּשֶׁם
הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא יִהְיֶה רָטֹב
שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא
וְאִם בִּכְלָל
אוּלַי יִתְחַשֵּׁק לוֹ לָרֶדֶת בַּאֲלַכְסוֹן
וְשֶׁהוּא לֹא מַבְטִיחַ דָּבָר.
אָמַרְתִּי לוֹ
תָּבוֹא סְעָרָה
תָּבוֹא טִפּוֹת,
תָּבוֹא מָטָר,
תָּבוֹא מָחָר.
|
دَرْدَشََاتٌ مَعَ ٱلْمَطَرِ
ذَهَبْتُ لأَلْتَقِيَ مَعَ الْمَطَرِ
قَالَ لِي إِنَّهُ سيَكُونُ رَطِباً
وَإِنَّهُ لاَ يَعْلَمُ مَوْعِدَ مَجِيئِهِ
وإِنْ كَانَ سَيَأْتِي فِعْلاً
فَلَعَلَّهُ يَرْغَبُ أَنْ يَهْطِلَ مَائِلاً
وَلَكِنَّهُ لَمْ يَعِدْ شَيْئاً.
قُلْتُ لَهُ
تَأْتِي عَاصِفَةً
تَأْتِي قَطَرَاتٍ
تَأْتِي مَطَراً
تَأْتِي غَدًا
فٱلْمُهِمُّ أَنْ تَأْتِيَ. |

|
שׁוּב בַּקָּפֶה
שׁוּב בַּקָּפֶה
מַבִּיטָה בְּקַרְקָעִית הַסֵּפֶל
אוּלַי
יַעֲלוּ בַּשְּׁלוּלִית הַשְּׁחֹרָה
רִגְעֵי הַסֻּכָּר.
|
مَرَّةً أُخْرَى فِي ٱلْقَهْوَةِ
مَرَّةً أُخْرَى فِي ٱلْقَهْوَةِ
أَتَطَلَّعُ فِي قَرَارَةِ ٱلْفِنْجَانِ
رُبَّمَا
تَرْتَفِعُ بِٱلْمَنْقَعِ ٱلأَسْوَدِ
ذَرَّاتُ ٱلسُّكَّرِ. |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|