שולמית ספיר-נבו

שיר סיפור ועוד

 



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 
הִנֵּה הָפַכְתִּי
הָפַכְתִּי לְהֵיכָל שֶׁל מוּזִיקָה
לְשָׂדֶה שֶׁל צוּף
לְיַמָּה
לְסוּפָה
לְאָבִיב
אִם תֵּלֵךְ
אֶימּוֹג כְּמוֹ קֶסֶם
בֵּין גַּרְגְּרֵי הַחוֹל.
 

•        פורסם בעיתון "גג-כתב עת לספרות"

 
 

 

 
 
בְּבִקְתָּה סִינִית
מָה אִכְפַּת לִי עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי יְחֵפָה בִּשְׂדוֹת אֹרֶז
וּבַלַּיְלָה, בְּבִקְתַּת קַשׁ סְמוּכָה,
רוּחַ פּוֹרֶטֶת בִּקְנֵי בַּמְבּוּק

וּמִטַּת הָעֵץ חוֹרֶקֶת אַהֲבָה
עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא בָּא אֶל חַדְרִי
מָה אִכְפַּת לִי לִהְיוֹת מְלֻכְסֶנֶת עֵינַיִם
וּבִקְצוֹת עֵינַי תְּלוּיוֹת

דְּמָעוֹת שֶׁל אֹשֶׁר
שֶׁאֵין לָהֶן מָקוֹם בְּעֵינַיִם עֲגֻלּוֹת.

•        פורסם בעיתון "גג-כתב עת לספרות"


 
 

עֶרְגָּה
שׁוּב מִתְעַגְּלִים
חַמּוּקֵי הַגּוּף
כְּמוֹ גַּלִּים,
וְעוֹלֶה מֵהֶם רֵיחַ הַיָּם הָרָחוֹק
שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָנוֹחַ
וּמוֹשֵׁךְ
לִמְצוּלוֹתָיו.

 
•        פורסם בעיתון "גג-כתב עת לספרות"
 



 
תְּוַותְּרִי
רוֹצָה לְהַשִּׁיל
מֵעָליי
אֶת
עוֹר
הָאַהֲבָה
שֶׁנִּכְוָה
וְעוֹדוֹ מִתְגַּעְגֵּעַ.


 


 
אֲבָל קֹודֶם
 
רַק כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁאִירָה
אֶת הַלֵּב מְפַרְפֵּר
וְלֹא מְנַסָּה                              
לָלֶכֶת                        
הוּא מִסְתַּכֵּל וְאוֹמֵר לִי שִׁירָה
וּבְעֵינָיו עוֹלֶה מַבָּט רַךְ,
לִשְׁנִייָּה
הוּא מַרְשֶׁה לִי לִרְאוֹת
אֶת הָאוֹר
וַאֲנִי מַרְשָׁה לוֹ
לִרְאוֹת
אֶת הַגֶּשֶׁם.


 


    
כְּמוֹ יָם
אֵין אֶתְמוֹל
אֵין מָחָר
אֲנִי חוֹל מְיַיחֵל                                              
בִּזְהַב חוֹלוֹתַי
לִמְשֹׁוךְ אֶת רֹאשְׁךָ
אַחֲריי.
 


 

 
 
פְּרִידָה זְמַנִּית
שְׁבוּעַיִם זֶה הַרְבֵּה זְמַן
בְּעוֹלָמֵנוּ הַקָּצָר
כְּשֶׁמַּטַּח הַיְּרִיּוֹת קָרוֹב כָּל כָּךְ                 
כְּשֶׁאוֹקְיָנוֹסִים גְּדוֹלִים מַפְרִידִים
בֵּין תִּקְוָה לִמְצִיאוּת
כְּשֶׁהָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת
כְּשֶׁבָּתֵּי הַקָּפֶה הֲפוּכִים
כְּשֶׁהַתְּמִימוּת נִתְלֶשֶׁת
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מִתְבַּלְבֶּלֶת
כְּשֶׁהַלַּיְלָה לֹא נִגְמַר
 
שְׁבוּעַיִם זֶה הַרְבֵּה זְמַן
כְּשֶׁהָאַהֲבָה כּוֹרַעַת נִכְנַעַת
בְּזִירַת הַקְּרָב
כְּשֶׁהַמּוּזִיקָה מְקַפֶּלֶת כְּנָפֶיהָ
וּכְשֶׁאַתָּה מִתְעוֹרֵר   
מִמֶּנִּי
וְהוֹלֵךְ.


 



מַסָּע
רָקַדְתִּי
אֶת אִוְשַׁת הַלֵּב
הַמְּוַתֶּרֶת מֵרֹאשׁ
עַל הַכֹּל
תְּמוּרַת מַסַּע-
טִפָּה שֶׁל אֹשֶׁר

בַּנָּהָר הַסּוֹעֵר.

 
וְלֹא רָאִיתִי אֶת הָאֶבֶן
וְלֹא שָׁמַעְתִּי שַׁאֲגַת שֶׁבֶר הַגַּלִּים
וְלֹא שָׁעִיתִי לַעֲצַת הַהֵלֶךְ הֶחָכָם שֶׁעָמַד מִנֶּגֶד
מְנַסֶּה לַעֲצֹר אוֹתִי בַּגָּדָה, בְּמַקְּלוֹ.
 
אֲנִי, טִפָּה שֶׁל אֹשֶׁר בְּנָהָר מְטֹרָף
וִתַּרְתִּי עַל הַכֹּל
וְלֹא לָקַחְתִּי לְגוּפִי דָּבָר
זוּלַת מָחוֹל.



 


 
בּוֹא וְנִפְתַּח
נַגֵּן לִי
אֶת שִׁירֵי הָעֶרְגָּה
הַיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַבֶּטֶן הַזְּהֻבָּה הָאֲרֻכָּה
וּמִתְחַבְּרִים עִם עֵינֶיךָ הָעֲצוּמוֹת
הָלַכְנוּ רָחוֹק מִדַּי,
שָׁכַחְנוּ לְחַבֵּק
עַכְשָׁו אַתָּה מוֹשֵׁךְ בַּמַּנְגִּינָה
וַאֲנִי צִפּוֹר נוֹדֶדֶת.
 
אַתָּה תְּנַגֵּן וְתָשִׁיר
אֲנִי אֶרְקֹד בְּצָעִיף
בּוֹא וְנִפְתַּח בֵּיתֵנוּ לְפַרְפָּרִים
לִצְבָעִים 
וּלְאוֹר
שׁוּב תִּפְרֹשׂ לִי תָּמָר וְשָׁקֵד
וַאֲנִי אֲלַטֵּף
וְנִמְחַל כָּל מָה שֶׁהִכְאִיב
 
שׁוּב נִשְׁתֶּה אֶת הַתֶּה
נֹאכַל שׁוֹקוֹלָד
וְנֹאהַב.


 


 
כְּשֶׁרָקְדָה
כְּשֶׁרָקְדָה
אֶגְלֵי גֶּשֶׁם זָהֲרוּ עַל טַבּוּרָהּ
מַשְׁאִירָה אֶת הַדַּרְבּוּקָה
חַסְרַת נְשִׁימָה,
הִיא מָשְׁכָה בְּגוּפָהּ
אֶת אַחֲרוֹנֵי הַצְּלִילִים בַּכִּנּוֹר
כְּמוֹ הֵלֶךְ צָמֵא
הַסּוֹחֵט אֶת טִפּוֹת הַמַּיִם
הָאַחֲרוֹנוֹת,
מַשִּׁילָה מֵעָלֶיהָ אֶת צְעִיפֵי הַחוֹל
עוֹלָה
וְזוֹרַחַת כַּשֶּׁמֶשׁ.

 


 

 

 

 
לייבסיטי - בניית אתרים